קובץ סיפורים קצרים המשלב בין מציאות יומיומית לבין סוריאליזם, הומור שחור ודמיון פרוע. הספר כולל 33 סיפורים שונים, שלכל אחד מהם קול ייחודי, דמויות חריגות וסיטואציות שנעות בין מצחיקות, אבסורדיות ומרגשות. הכתיבה קולחת ומשעשעת, צעירה ושנונה מאוד. כבר מהעמודים הראשונים מורגש שהסופרת נהנית לשבור מוסכמות. היא לוקחת מצבים רגילים לחלוטין כמו משפחה, זוגיות, הורות, ילדות או בדידות ומעוותת אותם בצורה יצירתית ומפתיעה. לדוגמא הסיפור על אישה בת 63 שיולדת תינוקת שנולדת למעשה עם תודעה של אישה בת 35, או סיפור על ילד בן תשע ששוכר עורכת דין נגד אביו. האבסורד שבעלילות יוצר גם צחוק וגם מחשבה עמוקה על החיים עצמם. אחד היתרונות הגדולים של הספר הוא היכולת לעבור במהירות בין רגשות שונים. יש סיפורים מצחיקים מאוד לצד סיפורים נוגעים ללב, ולעיתים אפילו עצובים או מטרידים. הקורא אף פעם לא יודע לאן הסיפור הבא יוביל אותו, וזה מה שהופך את הקריאה לחווייתית ומסקרנת. הספר עוסק בכמה נושאים מרכזיים, כמו... הגבול בין מציאות לדמיון. בדידות וחיפוש משמעות. יחסים בין הורים לילדים. ביקורת חברתית סמויה דרך הומור ואבסורד. סיפורים שקראו באמת הוא ספר מיוחד, יצירתי ושונה בנוף הספרות הישראלית העכשווית. זהו ספר שמתאים במיוחד למי שאוהב סיפורים קצרים עם טוויסטים מפתיעים, הומור חד ודמיון פרוע, לצד רגעים אנושיים ומרגשים. ממליץ ותאמינו לי אתם תהנו. שמואליק קטלן מאי 2026

שמואל קטלן
www.facebook.com

קרא וזה יקרה.... או שלא. איזה גאונות שם הספר:אות א' משנה את הכל. סיפורים שקראו אולי הם קרו ואולי לא, אבל למי איכפת?. 33 סיפורים קצרים, חלקם סביר שקרו, חלקם מהול בהם דמיון קל וחלקם בדיוניים לגמרי. הדילוג בין מגוון הסיפורים המציאותיים והמומצאים, יוצרת אווירה קסומה של מציאות בדויה. הרעיון ליצור עולם מציאותי, ולצידו עולם דמיוני, וגשר מחבר ביניהם, הוא פשוט מקורי וסוחף. בעולם מציאותי אישה יולדת בגיל 63? בדמיוני מותר לה. מהו פחד במה ואיך הוא משפיע על הגיבור אם בכלל? מי היא גברת בראון המסתורית? למה יונדב קוטל חזירים? ועוד ועוד סיפורים ..... קל לקרוא, הקריאה זורמת, הסיפורים קצרים וההרגשה אחרי כל סיפור היא, הרגשת סקרנות בניסיון להבין מה בדיוק קרה כאן. דבר שגרם לי לחשוב אחרי כל סיפור. הרגשתי קוראת פעילה בקריאה אקטיבית שחידדה לי את חושי החשיבה. אז קרא או לא קרה? תקראו ותחליטו. ספר מקסים

אורית עברי
www.facebook.com

סיפורים שקראו באמת הוא אוסף של 33 סיפורים קצרים, חלקם ריאליסטיים, חלקם פנטסטיים לגמרי, ורובם נמצאים איפשהו באמצע בין “זה לא הגיוני בעליל” לבין “אבל האמת? זה מרגיש ממש אנושי”. יש כאן סיפורים על משפחה, הורות, זוגיות, זקנה, מוות, בדידות, השראה, געגוע, וגם על קופים בתוך מכונות מזל, דמות שבורחת מקובץ וורד, מוזה שאפשר להגיע אליה דרך חנות חומרי בניין, וילד בן תשע שתובע את אבא שלו. הספר הוא ספר סיפורים קצרים מהסוג שאני מתחבר אליו: לא אוסף אחיד מדי שכל הסיפורים בו מרגישים אותו דבר, אלא ספר שמנסה כל פעם משהו קצת אחר. יש סיפורים שהם ממש קומיים ואבסורדיים, יש סיפורים עצובים מאוד, ויש כאלה שמתחילים כמו בדיחה ומסתיימים באגרוף קטן ללב. הדבר שהכי אהבתי בספר הוא היכולת לקחת רעיון מופרך לגמרי ולהתייחס אליו ברצינות מוחלטת. למשל תינוקת שנולדת עם תודעה של אישה בת שלושים וחמש, גיבנת שעוברת למישהי אחרת, או מוזה שהיא ממש דמות שאפשר לפגוש. זה היה יכול בקלות להיות רק גימיק, אבל בהרבה מהסיפורים זה עובד כי מתחת לרעיון המוזר יש רגש מאוד ברור: געגוע, פחד, בדידות, צורך באהבה, או סתם רצון שמישהו סוף סוף יראה אותך. אהבתי במיוחד את הסיפורים שבהם ההומור השחור והרגש נפגשים. “מחוות קטנות” למשל הוא סיפור עדין ונוגע על בית אבות, אבל בלי להפוך למתוק מדי. גם “מגפיים” היה בעיני אחד הסיפורים החזקים בספר, כי הוא מצליח להחזיק יחד ילדות, אבל, קסם, והצורך הנואש למצוא סימן ממישהו שכבר איננו. מצד שני יש סיפורים כמו “מניאק”, “סדנה לניהול כעסים” ו“צביקה” שהם הרבה יותר פרועים ומצחיקים, וגם הם עבדו לי ממש. כמו שקורה הרבה פעמים בקובצי סיפורים, לא כולם באותה רמה מבחינתי. היו סיפורים שהרגישו לי מדוייקים מאוד, והיו כאלה שהרעיון שלהם היה חזק יותר מהביצוע או שהפאנץ׳ שלהם היה קצת צפוי/חד מדי. בנוסף, מי שמחפש עלילה אחת מתמשכת או חיבור ברור בין כל הסיפורים, לא ימצא את זה כאן. זה ספר של טעימות קצרות, וכל סיפור עומד בפני עצמו. בשורה התחתונה: אוסף סיפורים קצר, מוזר, ישראלי מאוד, לפעמים מצחיק מאוד ולפעמים כואב מאוד. לא כל סיפור פגע לי בול, אבל היו בו כמה סיפורים שנשארו איתי אחרי הקריאה, וזה מבחינתי סימן טוב מאוד. הוצאת צמרת עריכה: גילי תל־אורן 156 עמודים

דן פרידמן
www.facebook.com

יפורים שקראו באמת, מאת: נתנאל אלבר זהו ספר למבוגרים המורכב מ-33 סיפורים קצרים בכל מיני סגנונות חלקם לקוח מהמציאות, חלקם דמיוניים, חלקם הומוריסטיים, וחלקם מראים את החיים האמיתיים או מה היה יכול להיות אם ... סיפור שאהבתי במיוחד הוא 'פעמיים כי טוב' - על חנה שהיא אישה ערירית המבשלת כל יום שלישי בחצר ביתה ארוחה לנזקקים, וכאשר היא מתה כל הנזקקים יושבים עליה שבעה. על הכריכה בצבע צהוב איור של אבא ובן יושבים על ספסל מתחת לעץ תמונה פסטורלית של אבא מספר לבן סיפור. שמו של הספר 'סיפורים שקראו באמת' היות וחלק מהסיפורים התרחשו באמת וחלק דמיוניים וכולם נקראו על ידי הקוראים. זהו ספר קריא וקליל, סיפורים קצרים וזורמים המביאים את הקורא למחשבה. הנאה מובטחת.

דפנה תגר
www.facebook.com

"סיפורים שקראו באמת" הוא קובץ מקורי של 33 סיפורים קצרים, המהלכים על קו התפר שבין מציאות יומיומית לבין דמיון פרוע, מצבים אבסורדיים, אנושיים והומור שנון. משחק המילים בשם הספר מעורר את התהייה האם אלו סיפורים שאולי קרו ואולי לא. ללא ספק הם מעוררים בקוראים מחשבה פעילה. הספר מביא סיטואציות לא שגרתיות: החל מאישה בת 63 שיולדת תינוקת בעלת תודעה של אישה בוגרת, דרך ילד בן תשע ששוכר עורכת דין נגד אביו, ועד לסיפורים אנושיים ונוגעים ללב כמו "פעמיים כי טוב", המספר על חנה הערירית. הכתיבה של נתנאל שנונה, יצירתית, מלאת דמיון, קלילה, נגישה וקולחת. היתרון הגדול של הספר הוא במבנה שלו. המעברים המהירים בין , הסיפורים והעלילות, השומות, התפניות המחשבתיות, הופכים את חוויית הקריאה לטבעית וזורמת . בשורה התחתונה: הספר מומלץ. הוא שובר מוסכמות ומלא בדמיון. לעניות דעתי, מתאים למי שמחפשים קריאה קצבית, מעניינת ולא שגרתית.

רונית שפירא
www.facebook.com

“סיפורים שקראו באמת” – נתנאל אלבר הוצאת ראובני ספרי צמרת את הספר קיבלתי בפורמט דיגיטלי במסגרת זכייה בפעילות בקבוצת קוראים. הספר מורכב מ־33 סיפורים קצרים, שכל אחד מהם מציג דמויות ורגעים אנושיים מהחיים. בין הסיפורים פוגשים את עמוס, המתמודד עם פרידה מחברתו ומוצא דרך יצירתית להמשיך הלאה; את חנה, אישה מבוגרת ללא משפחה, שבכל יום שלישי מבשלת לנזקקים, ולאחר מותה הם מוצאים דרך מרגשת לגמול לה על טוב ליבה; ואת הסיפור על הנכד שמבלה פעם בשבוע עם סבו בכיכר – מוטיב שמופיע גם באיור שעל כריכת הספר. הכתיבה קולחת, שנונה ולעיתים גם הומוריסטית. הסיפורים קצרים, נגישים ויוצרים חוויית קריאה נעימה וזורמת, כזו שאפשר ליהנות ממנה גם בפרקי זמן קצרים. ממליצה בחום על הספר למי שמחפש קריאה קלילה, אנושית ומחממת לב, שמזכירה שלעתים דווקא הסיפורים הפשוטים ביותר הם אלו שנשארים איתנו לאורך זמן

אורית מילנר
www.facebook.com