עליתי לגג של הבניין. מיקה ישבה שם, מעשנת סיגריה שהיא גנבה מאמא שלה.
התיישבתי לידה. מיקה גרה בקומה שלוש ויש לה רק אמא. אבא שלה יושב בכלא אבל אמא שלה אומרת שבשבילן הוא מת.
פעם היא סיפרה לי שכשהיא הייתה קטנה, אבא שלה נגע בה במקומות שאסור. היא לא ממש זוכרת, אבל הגוף שלה זוכר. בגלל זה לפעמים היא חורצת עם סכין קטנה פסים דקים וארוכים בידיים.
מיקה העבירה לי את הסיגריה, לקחתי שאיפה.
בעוד שבוע יש לה יום הולדת. היא תהיה בת אחת עשרה. אני רק בת עשר, אבל מיקה אומרת שלפעמים אני ממש בוגרת לגילי, למרות שאני נראית כמו חיפושית קטנה. היא גם קוראת לי ככה – חיפושית קטנה, אבל לא אכפת לי, כי מיקה אוהבת חיפושיות אז זאת בעצם מחמאה.
"היום בשיעור תנ"ך למדנו על דויד ובת שבע," היא אמרה ומעכה את בדל הסיגריה שהחזרתי לה, חושפת סימון חדש וארוך במיוחד על יד ימין. היא לקחה רגע הפסקה כדי לראות שאני מקשיבה, למרות שלא היה צורך, אני תמיד מקשיבה כשמיקה מדברת, אפילו כשהיא מדברת לעצמה.
"בת שבע אהבה לעלות לגג של הבית שלה, ממש כמוני וכמוך. אבל היא אהבה לעשות שם אמבטיות."
"מי עושה אמבטיות על הגג? יכולים לראות אותך," אמרתי לה.
"וזה בדיוק מה שקרה לה, חיפושית."
"אוי, מסכנה."
"לא בדיוק. מי שראה אותה היה דויד המלך והוא התאהב בה מייד."
"רק מלראות אותה עושה דוש?"
"כן, ככה זה בנים, חיפושית, את עוד תלמדי. אבל לדויד הייתה בעיה."
"היא לא אהבה אותו בחזרה?" שאלתי.
"לא. זה לא משנה, היא בת ובנות לא כל כך נחשבות בתקופה של התנ"ך. היא הייתה נשואה."
"פעם אבא שלי הרביץ לאמא שלי כי הוא חשב שמישהו הסתכל עליה. והיא אמרה שלא קרה שום דבר, אבל הוא נתן לה שני אגרופים בבטן ואחד בפנים, והיא נחתה על הרצפה ודפקה את הראש. אני התחבאתי מתחת למיטה כדי שלא ירביץ לי גם, עד שהגיע הזמן שלו לבכות. תמיד הוא בוכה בסוף ואומר לה שהוא אוהב אותה ואז היא סולחת לו."
"טוב מאוד, חיפושית! תמיד תתחבאי. אבל מדויד המלך אי אפשר היה להתחבא."
"אז הוא כיסח את הבעל של הבת שבע?"
"לא בדיוק. אנשים עשירים לא מרביצים בעצמם."
"יש לו משרת שמרביץ?"
"לא, הוא שלח את הבעל שלה למלחמה לאזור שהוא בטוח ימות שם ואז הוא התחתן איתה."
"אבל היא רצתה להתחתן איתו?" שאלתי.
"תחשבי בהיגיון, חיפושית, מי לא תרצה להתחתן עם מלך?"
"את חושבת שיום אחד מישהו יראה גם אותך על הגג?"
"על המזל שלי, אם מישהו כבר יראה אותי על הגג זה הבן המלשן של גרציה והוא ירוץ לספר לאמא שלי שאני שוב מעשנת."היא הדליקה עוד סיגריה.
"מה קרה, חיפושית? מה נהיית פתאום שקטה?"
"יום אחד גם את תיעלמי מהגג כמו בת שבע," אמרתי לה בשקט.
"אני לא איעלם לשום מקום. אין פה מלכים," היא ענתה.
"אז מה קרה עם הבת שבע?"
"היא התחתנה עם דויד אבל אלוהים העניש אותם ונולד להם תינוק שמת."
"גם לאמא שלי היה תינוק שמת. פעם ההורים שלי רבו ואז אבא שלי אמר לה שהיא טיפשה ובגלל זה התינוק מת, כי היא לא שמרה עליו טוב ותינוקות לא מתים סתם ככה מתוך שינה. אבל היא אף פעם לא התקלחה על הגג."
"אמא שלי אמרה לי שהיא הכירה את אבא שלי בתור לקופת חולים וככה גם נראו החיים שלהם," אמרה מיקה.
"מה זה אומר? "שאלתי.
"אני לא יודעת, אבל אם היא אמרה את זה על אבא שלי, זה בטוח לא משהו טוב. את יודעת, חיפושית, אני לא רוצה אף פעם להתחתן."
הוצאתי מהכיס שלי מסטיק בזוקה שקיבלתי מהמורה לספרות וחציתי אותו לשניים. ישבנו קצת ולעסנו את המסטיק בשקט.
"גם אני לא רוצה אף פעם להתחתן, אני רוצה שתמיד נישאר ביחד," אמרתי לה.
"אבל בשביל זה אנחנו צריכות להיות לסביות. אני לא חושבת שאני לסבית," היא אמרה.
"גם אני לא, אבל אם נתפלל חזק אולי נהיה," אמרתי לה.
השמש התחילה לשקוע, ומיקה ואני החזקנו ידיים והתחלנו להתפלל.